בעבר. לפני כעשור מסגרות החוגים היו דלות מאוד, התמקדו בעיקר בהפעלת הגוף לילדים או מבוגרים: ג'ודו, ריקוד, כדורגל, מלאכת יד ,  תפירה ובישול וכ"ד.

בשנים האחרונות הדרישה מצד ההורים גברה, מערכת החינוך עודדה בתקציבים מיוחדים, המתנסים התחרו בניהם באיכות ומגוון החוגים אותם הפעילו מידי שנה. הרשויות המקומיות הגדילו לעשות ופיתחו מערך של חוגים לאוכלוסיית המבוגרים.

ריבוי החוגים, גם לתלמידים וגם למבוגרים, הוא ביטוי לצורך בהעשרה אצל התלמידים בביתי הספר בשל חוסרים במערכת החינוך הפורמאלית. 

במאמר זה נתמקד בתלמידי בתי הספר. הפעילות היא שונה בגילאים השונים, ילדי הגנים כקב' ראשונה, תלמידי כיתות א-ג כקב' שניה, תלמידי ד-ח, ותלמידי השנים הראשונות של ביה"ס התיכון –

החוגים נחלקים למספר תחומים,

*אומנויות לחימה

*חוגי העשרה

*חוגי ספורט

*קייטנות

*שירה ומחול.

בשנים האחרונות יש ריבוי של חוגים בתחום הרובוטיקה והאלקטורוניקה.

מה חלקנו ?

כמי שליוו מספר חברות מהגדולות בארץ בתחום הפעלת חוגים נתקלנו במספר בעיות יסוד.

1. מוטת השליטה – חברות שפתחו מספר רב של חוגים הפזורים בכל רחבי הארץ איבדו שליטה על הנעשה בחוג המתנהל בצפון הארץ כאשר המטה של החברה בד"כ במרכז הארץ.  חוסר השליטה התבטא  באי יכולת לדעת האם החוג התקיים, האם המדריך הגיע? האם אפשר להחליפו בזמן אמת? מה היה איכות החוג הבודד.

בחלק מהחברות יצרו מנגנוני קבוצות ווצאפ כדי לדווח להורים על הנעשה בחוג ולהציף בעיות בחוג הבודד. 

לחברות היה קושי לטפל בבעיות ממרחק.

בחלק מהחברות טופלה הבעיה על ידי ביזור השליטה, הקמת סניפים ורכזים אזוריים, ובחלק מהחברות על ידי מנגנון של הענקת זכיונות באזורים השונים.

2. תוכניות הלימוד בחוגים –  נמצא כי לא היו מערכי שיעור מסודרים, כלים דידקטיים ותוכנית העשרה ותרומה לתלמיד תוך שילוב הנאה . במקרה הטוב המדריכים נשאו דף מסר, או מסר בע"פ מה לעשות או החלטה של התלמיד הבודד בשטח.

3. תקשורת עם הלקוחות – ( המתנסים, בתי הספר..) המתנ"ס או בית הספר הם האחראים בפני ההורים על איכות החוג, הפעלתו, השיתוף של התלמיד בחוג. באשר התשלום של ההורים הוא ישירות למתנ"ס או לבית הספר. 

המטה של חברות החוגים חייב להיות קשוב לתלונות הלקוחות (מתנסים ובתי ספר), במידה ויש ריבוי תלונות מוצדקות, הלקוחות מקזזים תשלומים לחברות החוגים. 

4. עונתיות בפעילות חוגים –  החופש הגדול וחגי תשרי הם תקופה שבה מערכת החינוך מושבתת, מה שלא מאפשר הפעלה סדירה של חוגים. בתקופה זו חברות החוגים מתמקדות בפעילויות אלטרנטיביות כגון, קייטנות, חוגים פרטיים. מיותר לציין שתקופה זו קשה פיננסית לחברות החוגים, אין כניסת כספים מהחוגים, במקביל ההוצאות הקבועות נמשכות. 

החוסר הפיננסי, מחמיר לקראת פתיחת שנה"ל, אז  חברות החוגים נדרשות לשלוח מדריכים לימי מכירה במתנסים, במטרה לעניין את התלמידים וההורים לקראת שנה"ל הבאה. 

בנוסף לכך, יש מחזוריות בתקופה בה החוגים פעילים. לא כל חוג נפתח עם כמות התלמידים הרצויה, יש והחוג מגיע לכמות רצויה אך תוך כדי הפעלה נושרים תלמידים. כאן הופעלו כלים במטרה לשמור על המתח בחוג עד סיומו.  

5. גיוס,  הדרכה ותיחזוק מערך מדריכים – יש קושי רב בגיוס מדריכים לחוגים. הפרופיל של המדריך המתאים הוא בד"כ צעיר, סטודנט, היכול לעבוד במסגרת לא קבועה, או אדם מבוגר ואיש מקצוע בתחום, נשים השואפות לחלקית משרה. הקושי הוא לגייס, להדריך, לשמר, לתגמל ולספר לעובד העסקה מלאה. 

כל גיוס, יש בו תקווה אך לא תמיד המדריך יודע "להחזיק" כיתה במסגרת לא פורמאלית. התפרעויות וחוסר עניין של תלמידים יכולים להרוס חוג ולייצר נטישה. 

6. נקודת האיזון – ומדדים – תמחור של עלות ומכירה של חוג נובע ומותנה בפרמטרים שונים בים היתר מספר תלמידים בלחוג. ניתן לקבוע נקודת איזון לחוג, דהיינו בכמה תלמידים בחוג יהפכו את החוג הבודד לרווחי ומהי נקודת האיזון של חוג, ומה מספר התלמידים שאינו מאפשר פתיחת חוג. אף כי במקומות מסוימים ייפתחו קבוצות בפחות מנקודת האיזון מתוך שיקול שחוגים אחרים אצל הלקוח מאזנים את ההפסד על החוג ההפסדי.

במקביל יש נקודת האיזון של החברה.  בחישוב נקודת האיזון ותמחור עלות החוג יש לקחת בחשבון את כל ההוצאות הקבועות של החברה בכל השנה, הוצאות המטה, שכ"ד וכל הוצאה שהיא אותה יש להעמיס על עלות כל שעת חוג.

7. שיווק, תחרות, בענף– בשנים האחרונות תחום החוגים נעשה תחרותי מאוד, במקרים רבים עובדים שהפעילו חוגים במסגרת חברה, פרשו ופתחו  חברות מתחרות תוך שהם גוזלים את כל הכלים הדידקטיים, המדריכים. יש קושי וחוסר ידע בכל הקשור לשיטות שיווק. 

8. הניסיון הרב שצברנו מאפשר לנו לתת לחברות המנהלות חוגים חשיבה אסטרטגית נכונה, כלים לניהול, והתאמת פתרונות ותשובות בהתאם לחברה הפונה אלינו. 

ניתן לפנות ליהודה ארבל  —  052-8825717