אחד הנושאים המדוברים ביותר בשנים האחרונות נסב סביב –
חדשנות בניהול,
Innovative Management
בשלוש העשורים הקודמים האתגר בניהול נסב סביב אינטגרציה של מערכות מידע בארגון במטרה לייעל זרימת מידע בארגון, מבנה קבצים יעל, יכולת הפקת דוחות משולבים…
הבסיס היה שילוב בין כלי תוכנה שונים שפעלו כל אחד בנפרד, כגון, הנה"ח , הזמנות, מלאי, שיווק , ייצור ותוכנות ייעודיות (בתחום הרפואי, כ-א , לוגיסטיקה, צבא). .
כך נוצרו מערכות ERP , CRM . ההטמעה של כלים אלה בארגונים ידעה כשלים רבים בשנים הראשונות. אך עם השנים נלמדו הכשלים והייתה הטמעה מוצלחת יותר של כלים אלה בארגון.
בשנים האחרונות הארגונים ממשיכים לשלב מערכות אינטגרציה במחשוב אך במקביל נוסף רובד הכרחי שישטוף בסוף הדרך את כל העסקים שישרדו.
החדשנות בניהול , מתמקדת בחשיבה שונה בניהול, הדוגלת בפריסת כל מרכיבי הניהול "על השולחן" ובדיון מחודש בהם מתוך מטרה להגיע למקסימיזציה של התועלות בכל מרכיבי הניהול והפירמה.
התמורות בכל ענפי המשק השונים, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה ניהולית מחייבים את הפירמה לעצור, לחשוב ולהמציא מחדש את עצמה.
ענף הרכב לדוגמה, עבר מהפכה ב 15 שנה האחרונות ועוד צפויים לו שינויים כיד הדמיון. כל התהליך נובע מהחשיבה על חדשנות. כלי הרכב כיום ממוחשבים, הדיאגנוסטיקה שלהם היא ממוחשבת. כלי הרכב בעוד 10 שנים יהיו , ייראו, ויתופעלו לגמרי אחרת.
תהליך דומה במידה זו או אחרת עובר על מרבית ענפי המשק – ביגוד, בניה, ברזל, ריהוט וכל תחום עיסוק בחיינו. אם נשווה את שיטות וחומרי הבניה לפני 15 שנה לחומרים ולשיטות הבניה היום נראה הבדלים גדולים שעיקרם חדשנות ורווחיות
למי מתאים / לא מתאים להיות בתוכנית חדשנות
לא כל עסק או חברה מתאימים להימנות על השתתפות בתהליך חדשנות.
מי לא מתאים –
- עסקים קטנים מאוד פחות מ 15 עובדים.
- עסקים / חברות הנמצאים בקשיים תזרימים, ללא יכולת השקעה בתהליך ארוך טווח.
- עסקים בהם אין מוטיבציה לבעלים לבצע שינוי, התהליך מחייב פתיחות ברמת "סיעור המוחות"
- עסקים בהם העובדים אינם מוכנים לתהליכי שינוי, מתנגדים , ולא יאפשרו הטמעה של תהליכים חדשים.
אבחון התאמה לעסק / חברה
בטרם תחילת תהליך חדשנות בעסק/חברה חובה לבצע אבחון עסקי תוך מתן ציון לפרמטרים שינבאו סיכויי הצלחה. אחרת יושקעו ממשאבים שירדו לטמיון.
בעקבות ניסיון ומחקר רב על הטמעת מערכות ERP בארגונים, מרבית הכישלונות נבעו בשל אי ביצוע חקר דרישות וצרכים של הארגון. כך ירדו לטמיון מיליוני שקלים במרבית החברות שנכנסו לפרויקט.
אפיון עסקים
ייקל על עסקים לדעת באיזה מידה הענף בו הם עוסקים מתאים לתוכנית חדשנות.
כעיקרון אין הגבלה לענף כלשהו. ואפילו יש נטייה בשנים האחרונות להבחין בין
Low tech ו High tech
התמורות בענפים השונים בעשור האחרון הן מרשימות. וענפים הנחשבים כענפים שאינם ממוחשבים ודורשים חשיבה חדשנית שינו פניהם לבלי הכר.
לדוגמה: נגריה הנחשבת לענף של עבודת כפיים נטו. שינתה פניה באותם מקרים בהם בעלי החברה החליטו להיכנס לתהליכי חדשנות ואוטומציה.
כך שאין ענף בתחום הייצור, השרות או השיווק שאינו מתאים לתהליך חדשנות.
יתרה מזאת דווקא ענפי ה Low tech המסורתיים בהיותם מיושנים ומסורתיים יכולים לעבור שינוי מרשים לכיוון חדשנות ואוטומציה.
יש נטייה לייחס הצלחה לתהליכי חדשנות דווקא לחברות High Tech . הסיבה לכך נובעת מאופי התחום המבוסס על חידוש והמצאה. ועל ההון האנושי המיוחד.
ומה עם עסקים המעוניינים בכל זאת להשתלב בתהליך ואינם מתאימים
ייתכן מצב ועסק לא יתאים לתוכנית החדשנות. במקרה כזה יידרשו תהליכים המביאים את העסק לרמת תפקוד ופעילות הן פיננסית הן ארגונית משביעת רצון.
מעגלי חדשנות
החדשנות נוגעת בכל אחד ממעגלי הפעילות של העסק/חברה. חייבת להיות אינטגרציה בין העגלי החדשנות השונים.
שהרי לא ייתכן כי נבצע מחשוב ושינוי חדשני בתהליך הייצור מבלי להבטיח התאמה של ההון האנושי (העובדים) האמורים לתפעל את הציוד החדש.
אין משמעות לתהליך חדשנות רק באחד המעגלים באשר אנחנו עלולים לייצר צוואר בקבוק ביתר המעגלים.
כל אחד מהמעגלים הוא תשתית ובסיס למעגל שמתחתיו. אף כי יש ומתחילים בתהליך החדשנות הישר בשלב תהליכי הייצור בעקבות המצאה או רעיון מיוחד שיכול לייצר מהפכה בפעילות העסקית של החברה.
לדוגמה: חברה לייצור כפפות סטריליות לרופאים. לפתע אחד העובדים מגיע עם רעיון לבצע שינוי במבנה במכונה שיאפשר לייצר כמות כפולה של כפפות ובנוסף גם כפפות המתכלות לאחר השימוש. במקרה כזה מתחילים את תהליך החדשנות במעגל תהליך הייצור, ובמקביל ובמהירות מתאימים את יתר המעגלים להמצאה החדשה.
מעגלי חדשנות
פרופ' אלכסנדר קוק מדנמרק אחד החוקרים המובילים בתחום החדשנות מדגיש כי ביסוד תהליך החדשנות חובה לתת את הדעת על היעדים והאסטרטגיה העסקית. כפי שבכל תוכנית עסקית חשוב להעמיד בראש התוכנית את האסטרטגיה העסקית גם כאן.
כדי שהחברה על כל חלקיה תדע כי היא נכנסת לתהליך מחייב חשוב שגם היעדים יהיו ברורים לכל.
זרימת מידע – בתהליכים
בכל חברה / עסק ישנה זרימה של מידע בין תהליכי ניהול ותהליכי ייצור. במסגרת תהליכי החדשנות חובה לאתר את אותן נקודות של חסימה בזרימת מידע. צווארי בקבוק אלה הם האסון של כל חברה / עסק.
לדוגמה: נתקבלה הזמנה בארגון, עברה לייצור, המוצר הוכן, ובשל חוסר ארגון או דיווח, המוצרים המוכנים נערמים במחסן מבלי דיווח ללקוח ולמחלקת האספקה.
לעיתים המצב חמור יותר באשר ישנם תהליכים נוספים התלויים בסיום שלב אחד כדי לבצע אותם.
לדוגמה – המוצר הוכן , נערם, או שאינו מתוזמן למצבעה בהתאם לקצב ויכולת המצבעה. כאן נוצר צוואר בקבוק – Bottle Neck .
ההון האנושי
בהנחה שאנחנו נכנסים לתהליך חדשנות באחת מחברות ה Low Tech סביר להניח כי מרבית העובדים אינם מיומנים במחשוב, יהיה להם קושי לבצע שינוי בכלל. יתנגדו מטבעם של דברים לכל תהליך שיש בו כדי לשנות להם את שיטות העבודה בהן הורגלו במשך עשרות בשנים.
הגישה לשינוי נכונה גם לעובד הייצור אך באותה מידה למנהלי החברה אותה הם מנהלים שנים ומישהו מנסה לשנות להם את הכללים.
במקרים מסוג, זה או שאין לבצע את את תהליך החדשנות. או להחליט על הכנה של מערך כח האדם כולל המנהלים, בשיחות ובתמיכה עד בשלות הארגון לתהליך החדשנות.
מהם התוצרים של תהליך החדשנות בעסק/חברה
- החלטה על אסטרטגיה עסקית מבוססת חדשנות.
- מבנה ארגוני ותהליכי ניהול חדשניים.
- תהליכי ייצור חדשניים
- כלי ניהול – ברמת ההנהלה, המחלקה.
- ניהול פרויקטים project management
- בקרה תקציבית – חודשית , שנתית . תזרים מזומנים.
- בקרות ייצור ואספקה ברמת ההזמנה.
- מערכות מחשוב, ובקרת תהליכי שיווק. CRM
- מערכות ניהול אינטגרטיביות לכלל החברה . ERP.
- מוצרים חדשים, או שינויים במוצרים קיימים.
המטרות העל בתהליך החדשנות
- להתמודד מול תחרות בענף ולהקדים את האחרים במוצרים ובשיטות חדשות.
- הגדלת הרווחיות בעידן בו כל ענף עושה הכל כדי להיות רווחי ולהוזיל מחירים.
- ייעול וחידוש סביבת העבודה והתאמתה לדרישות שנות הא 2050
מי שלא ייכנס לתהליך החדשנות …
ימצא עצמו מחוץ למשחק העסקי. כך נסגרו עסקים רבים בעשור האחרון. רבים אחרים נפתחו ונסגרו כלעומת שבאו.
תקופת הקורונה הייתה מראה טובה מאוד לעסקים רבים שבהם לא הייתה חשיבה של חדשנות , עסקים ללא תשתית פיננסית או חדשנות בייצור.
מי שעמד פתח העסק והמתין שלקוחות יגיעו התאכז. לקוחות לא היגיעו בשל הסגרים .
מי שהיה בנוי על חשיבה יצירתית הגיע אל הלקוחות, פנה אליהם. וגילה לפתע כי רווחי יותר להפעיל מערכת של "טייק אווי" מאשר מסעדה עם מלצרים ומקום יקר ויתר התשומות.